הלובי למלחמה באלימות מינית פניות
הציבור התקדם, המדינה נגררת מאחור
חגים הם תקופה של חשבון נפש ורוב מי שעובד מולינו במשרדי הממשלה בחר לעשות את חשבון הנפש שלו בחו"ל.
ימי עבודה נדירים ובודדים במשרד לא איפשרו לנו בעצם לעבוד בצורה סדירה מול המשרדים והיות והכנסת בפגרה והבחירות בפתח, גם הפוליטיקאים היו פחות זמינים. עבורינו זו היתה הזדמנות להתכנס לתוך עצמינו, לעבוד עבודת מטה, לבצע חשיבה ולטפל בעוד עדויות על המחלקות הפסיכיאטריות והיחס למטופלות ולמטופלים בהן.
כבר חודשים שאנחנו בתהליכי מיצוי הליכים בענין האשפוזים הפסיכיאטריים מול משרד הבריאות והשקט היחסי של החגים איפשר להתקדם מאד בהכנה של הבג"צ הזה, בתקוה שנגיש אותו לפני סוף השנה.
אין מספיק מיטות אשפוזיות יעודיות לטיפול על רקע אלימות מינית לבוגרים, אבל יתכן שאין בארץ ולו מיטה אחת(!) שמתאימה לקטינים? אין בישראל קטינים שנפגעו מינית? קטינה שנפגעה מינית ולא יכולה לקבל טיפול מותאם לא יכולה לחכות ל"אחרי החגים".
וגם אנחנו לא, אז לא חיכינו. המשכנו לעבוד, גם אם זה יום פה ויום שם, ועכשיו כשנגמרו החגים וכולם שבו למשרדים, ניצלנו את הבוקר כדי לצלצל ולאחל "אחרי החגים שמח", ולספר לכל מי שרלוונטי שהילדים האלו לא יכולים לחכות.
המשך שבוע טוב, מבורך ומוצלח
- שרר