• Shimrit Rahat

סמי אונס: איך נשיג הרשעות?

איך נשיג הרשעות על שימוש ב #סמיאונס?


בישראל היתה, עד היום, רק הרשעה אחת על שימוש בסמי אונס, ולא בגלל שהתופעה לא קיימת בארץ. רחוק מזה, היא נפוצה מאד. הסיבה שאין יותר הרשעות היא שילוב של כשלים במספר מערכות: השוטרים בשטח לא עברו (ולא עוברים עדיין) הכשרות לזיהוי וטיפול, מערכת הבריאות לא דגמה לגילוי נוכחות סמי אונס כך שלא היו ראיות, ומערכת המשפט ניסתה להרשיע בעבירה שכמעט ואין לה סיכוי להרשיע בה.


*לקריאה נוספת על סמי אונס: https://www.facebook.com/thelobbyssvag/posts/367843498021101 *דגימת שיער לגילוי סמי אונס עד חצי שנה לאחר המקרה: https://www.facebook.com/thelobbyssvag/posts/375617147243736 *על המאבק שלנו לעצור את השמדת ערכות אונס בישראל: https://www.facebook.com/watch/?v=3088742791401255


📌 מה יחסה של מערכת המשפט לשימוש בסמי אונס כיום?

למרות עדויות רבות על שימוש בסמי אונס כמעט ולא התנהלו תיקים כאלה בארץ. בתיקים המעטים שכן הגיעו להכרעה שיפוטית, נעשה שימוש בעבירת שלילת כושר התנגדות.

📌 מהי עבירת שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה?

כשאדם משתמש בחומרים שעלולים לסכן את בריאות הנפגע/ת כדי לשלול ממנה את היכולת להתנגד, כך שהוא יוכל לבצע את העבירה שלו בקלות, ואולי גם לא להיתפס. במובן מסוים, זוהי כמעט ההגדרה המדויקת של האופן שבו משתמשים בסמי אונס.

על פי לשון החוק (סעיף 327 לחוק העונשין), השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו 20 שנות מאסר.

📌 מה הבעיה עם השימוש בעבירה זו?

רף ההוכחה גבוה מדי. כדי להוכיח בבית המשפט שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה, על התובעת (המדינה) להוכיח:

- שניתנו סמי אונס

- שהם מסוכנים

- שהנאשם ידע שהם מסוכנים

- ושהם ניתנו מראש במטרה לבצע פשע (או להקל על ביצועו)

זה לא רק נטל הוכחה גבוה וכמעט בלתי אפשרי, הוא גם מרוקן ממשמעות את העובדה שסמי אונס הם חומרים מסוכנים בפני עצמם, ושבשילוב (הנפוץ) עם אלכוהול הם עלולים להיות קטלניים. האקט עצמו של מתן סמי אונס הוא אקט של מתן רעל מסוכן, הרעלה של חפות וחפים מפשע.

📌 איזה אפשרות אחרת קיימת?

ניתן להשתמש בעבירת שימוש ברעל מסוכן (עבירת הרעלה), לפי סעיף 336 לחוק העונשין.

📌 מהי עבירת שימוש ברעל מסוכן?

כשאדם גורם לנפגע/ת לקחת במרמה חומר מזיק בכוונה לפגוע או להרגיז (כך במקור), זוהי עבירה בפני עצמה ודינה שלוש שנות מאסר. אם החומרים האלה סיכנו את חיי הנפגע/ת או גרמו לחבלה חמורה, זוהי כבר עבירה שבצדה עונש של 14 שנות מאסר.

📌 למה היא רלוונטית יותר?

נטל ההוכחה משתנה: בעבירה זו, מתן החומר עצמו, הוא הוא העבירה. אין דרישה להוכיח כוונה לפגיעה נוספת ולחפור בנבכי נפשו של הפוגע ושאיפותיו. בעבירה זו, על המדינה להוכיח:

- שהנאשם החדיר סמי אונס לגוף של הנפגע/ת

- שהדבר גרם לה להרעלה (הסימפטומים השכיחים לאחר שימוש בסמי אונס הם כאלה שבית המשפט הגדיר בעבר כ"הרעלה קשה")

- שתוצאת החדרת החומרים האלה למשקה היא משהו שסביר להניח, על פי היגיון וניסיון חיים, שיקרה ("כלל הצפיות"). אין דרישה להוכיח ידע נרחב על פוטנציאל הנזק של כל חומר.

📌 אז איך מביאות לשינוי?

יש צורך בשינוי מדיניות, בהנחיה שתגיע ממשרדי הממשלה ותרד אל Israel Police - משטרת ישראל ואל פרקליטות המדינה.

הצגנו את ההצעה בוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל, במהלך הדיון שהתקיים ב #יוםהמלחמהבאלימותמינית. בעקבות הדיון, נרקם שיתוף פעולה בנושא עם יו"ר הוועדה ח"כ רם שפע Ram Shefa (מפלגת העבודה) , ואנחנו מקדמות את הנושא.


הציבור צריך לייצר לחץ בנושא, ואנחנו מזמינות אותך לשתף, להעלות גם אצלך, לצייץ, לתייג את המשטרה, הפרקליטות והמשרד לביטחון הפנים, ולהשתמש בהאשטאג #עושהלובי.


ותמיד אפשר להצטרף ולתמוך בעבודה שלנו: https://beactive.co.il/project/65559




3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול