עשינו היסטוריה!
השבוע האחרון היה מלא בעבודה על החקיקה שעסקה בערכות אונס. יותר משעסקה בהפסקת ההשמדה, היא עסקה בשמירה במתווה שיבטיח שהמדינה תוכל להשתמש בראיות בתיקים עתידיים אבל גם תשמור על הזכויות של נפגעים ונפגעות עד שיחליטו על הגשת תלונה. זה היה מהלך ארוך ומורכב, לא פשוט כמו שהוא נשמע ומאד אמוציונלי גם עבורינו וגם עבור משרדי הממשלה שרגילים לסוגיות שבתחום אחריותם המוחלט אבל מתקשים להוציא לפועל מהלכים הדורשים שיתוף פעולה וחלוקת תחומי אחריות מורכבים.
זה בהחלט היה אתגר להביא חלק מהצדדים לשולחן ואל תוך נקודת מבט מתכללת.
בריחה מאחריות ורצון בעצמאות מוחלטת היו שתי נקודות קיצון שהקשו מאד על החלטות לטובת הציבור וקושי תקציבי בודאי לא תרם.
בדברים כל כך עקרוניים ושמעורבים בהם משרדי ממשלה רבים כל כך עם השלכות משפטיות כבדות משקל לא ניתן היה להסתפק בעבודה שטחית, הסתפקות בתקנות או התבססות על נהלים קיימים. זה פשוט לא עבד.
עוד דיונים רבים על הפרטים צפויים לנו אבל קוי היסוד הם מקום טוב להתחיל ממנו בדיונים האלו. אני מבטיחה שנעדכן בהתפתחויות כשהחוק יעבור לדיונים על הנוסח בועדות הכנסת.
המשך שבוע טוב, מבורך ומוצלח
יעל שרר
