משרד המשפטים

זכויות נפגעות ונפגעי עבירה
 

רפורמה בחוק זכויות נפגעי עבירה בהליך הפלילי

היום, נפגעי ונפגעות עבירה אינם צד בהליך שמנהלת המדינה, ומעמדם בהליך הפלילי שקול למעמד של ראיה או עד/ה. בכנסת ה-24, במסגרת שיתוף פעולה בין ח"כ גלעד קריב (העבודה), משרד המשפטים, והלובי למלחמה באלימות מינית, קודמה ועברה קריאה ראשונה רפורמה מקיפה בחוק זכויות נפגעי עבירה, שעיקריה זכות יידוע וזכות עמידה.

 

יש לוודא כי זכויות היידוע, לרבות יידוע טרם נקיטת פעולה, מתרחבות באופן אפקטיבי כדי לאפשר לנפגע/ת להעביר את טיעוניה.

יש לוודא מתן זכות עמידה בבית המשפט לנפגע/ת העבירה, בעל פה או בכתב, על פי בחירתה.

 

רפורמה בזכויות נפגעי ונפגעות עבירה בהליך האזרחי
על אף הנזקים הכלכליים הכבדים שיוצרת פגיעה מינית, רוב הנפגעות והנפגעים לא מגישים תביעה אזרחית ולא תובעים פיצויים על הנזק שנגרם להם.

​

ב-2021 משרד המשפטים מינה צוות לבחינת החסמים והסיבות למיעוט התביעות האזרחיות בידי נפגעות ונפגעי עבירה. ב-2022 פרסם הצוות דו"ח, ובו שורה של המלצות להנגשת ההליך האזרחי לנפגעות ונפגעי עבירה, שיאפשרו את קבלת הפיצויים להם הם זכאים, שיסייעו להתמודדות עם ההשלכות של הפגיעה על חייהם.

יש לקדם תיקון מקיף בזכויות נפגעי ונפגעות עבירה בהליך האזרחי, תוך הסדרת אופן מתן עדות, זכויות בהליך, ועוד.

 

הגנה על הנפגע/ת בעת עדות בבית משפט

לאור מקרים רבים של התעמרות בנפגעות ונפגעים במעמד החקירה הנגדית, יש הכרח ביצירת מרחב מוגן לעדות, בדגש על עדות קטינות וקטינים.

יש לבחון תיקון של הנחיות בית המשפט העליון והוספת תכנים בנושא להכשרות שופטים/ות.

 

הכשרות לשופטים ופרקליטים

כדי לשמור על כבוד הנפגעות והנפגעים, יש לוודא שלא יחוו התייחסות פוגענית מגורמים בהליך הפלילי. לשם כך, יש הכרח ששופטים ופרקליטים האמונים על ההליך יוכשרו ויתמקצעו בנושא של פגיעה מינית, טראומה, והשלכותיהן על הנפגע/ת.

​

ליווי משפטי מרגע החקירה ועד סיום ההליך הפלילי

קידום הצעת חוק אשר מבטיחה ייצוג משפטי של נפגעות ונפגעי אלימות מינית מרגע הגשת התלונה ועד לסיום ההליך הפלילי, לרבות סוגיות הקשורות לשחרורו המוקדם של העבריין והגבלות החלות עליו לאחר מכן.

 

מערכת מנ"ע משותפת

מערכת המידע לנפגעי עבירה (מנ"ע) נועדה לאפשר לנפגעי/ות העבירה לקבל עדכונים במצב התיק, ולספק מידע על חשודים או נאשמים, וכן ליידע על זכויות המגיעות לנפגעות/ים כחלק מההליך הפלילי.

 

המערכת הנוכחית, הנמצאת באחריות משטרת ישראל, אינה מממשת את מטרתה.המידע המוצג בה פעמים רבות אינו עדכני, מטעה, ואף שגוי, והשימוש בה בתצורתה הנוכחית מהווה הפרה מסיבית של זכויות היידוע והטיעון של נפגעי ונפגעות העבירה הקבועות בחוק.

 

קיים צורך אקוטי בהשקת מערכת משותפת ומסונכרנת ליידוע ומימוש זכויותיהם של נפגעי ונפגעות שתעדכן על ידי כל הגורמים הרלוונטיים:  המשטרה, התביעה, הפרקליטות, בתי המשפט, בתי המעצר והמאסר, וועדות השחרורים.

 

המשפט הפלילי

 

הרשעות על שימוש בסמי אונס

עד היום, היתה בישראל רק הרשעה אחת על שימוש בסמי אונס, וזאת למרות שהתופעה נפוצה מאד.

 

הסיבה שאין יותר הרשעות היא שילוב של כשלים במספר מערכות, שהמרכזי בהם הוא נסיונה  של מערכת המשפט להרשיע בעבירת "שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה", שמציבה רף הוכחה גבוה מדי וכמעט בלתי אפשרי להרשיע בה. כמו כן, שימוש בעבירה זו מרוקן ממשמעות את העובדה שסמי אונס הם חומרים מסוכנים בפני עצמם.

 

יש לבחון שימוש בעבירת "שימוש ברעל מסוכן" (עבירת הרעלה). בעבירה זו, מתן החומרים המסוכנים - הוא הוא העבירה. אין דרישה לנבור בנימי נפשו של הפוגע ולמצוא הוכחת כוונה לפגיעה נוספת מעבר להרעלה עצמה.

​

חזקת גיל הנפגעת

המורכבות של פגיעות מיניות בקטינות וקטינים על ידי בגירים מצויה לרוב בפערי הכוחות, הגיל והמעמד בין הצדדים, במיוחד כשיש הערצה לאדם הפוגע. ההסדרים הקיימים כיום בחוק יוצרים מרחב של הפקרות, ומאפשרים לפוגעים לחסות תחת הגנות של חוסר ידיעת הגיל. במצב זה, כמעט ואין על הפוגעים אחריות להזהר שלא לפגוע, וכל נטל ההוכחה מונח על כתפי הקטינ/ה.

 

בחודש יוני 2022 הגישה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הצעת חוק לחזקת גיל הנפגע/ת, אשר הופכת את נטל ההוכחה על ידיעת גיל הנפגע/ת ומעבירה אותו, כמתבקש, מהקטינ/ה הנפגע/ת לבגיר הפוגע, ובכך מאפשרת למערכת המשפט להגן על קטינות וקטינים מפני ניצול ופגיעה מינית.