יש שלושה סוגים של הצעות חוק: פרטית, ממשלתית, ומטעם ועדות הכנסת. רוב הצעות החוק שמוגשות הן הצעות חוק פרטיות, ועליהן נרחיב.
📌 כתיבה
בעיקרון, כל אחד ואחת יכולים לכתוב הצעת חוק פרטית. התנאי היחיד הוא שההצעה תהיה חוקתית ותעמוד בקריטריונים המשפטיים הנוגעים לאופייה וחוקיה של מדינת ישראל.
📌 הגשה
רק חבר או חברת כנסת יכולים להגיש הצעת חוק פרטית, והיא מוגשת אל נשיאות הכנסת.
📌 נשיאות הכנסת
שומרת הסף, יחד עם המחלקה המשפטית של הכנסת, שעורכת סקירה משפטית וריוויזייה של הצעת החוק. לאחר אישור נשיאות הכנסת, ההצעה עוברת אל ועדת השרים לחקיקה.
📌 ועדת השרים לענייני חקיקה
ועדה ממשלתית, שבראשה עומד שר המשפטים, שקובעת את עמדת הקואליציה לגבי כל הצעת חוק פרטית. זה לא שלב רשמי או הכרחי ואין לו תוקף חוקתי, אבל הוא כלי פוליטי מכריע, משום שלקואליציה יש רוב מובנה בכנסת. הצעת חוק יכולה לא לעבור ועדת שרים ולהמשיך להתקדם בתהליך, אבל אין לה סיכוי אמיתי לעבור ולהכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
לאחר שעברה אישור של ועדת שרים, הצעת החוק עולה לקריאה טרומית בכנסת.
📌 קריאה טרומית
הצעת חוק פרטית חייבת לקבל אישור מקדמי של הכנסת כדי שתוכל להמשיך במסלול תהליך החקיקה.
היט מונחת על שולחן הכנסת מבעוד מועד, מוצגת לכנסת ע"י מי שהגישו אותה, ובכנסת מתקיים דיון שבסופו הצבעה. אם ההצעה עברה את הקריאה הטרומית וקיבלה את אישור המליאה, היא תועבר לוועדה הרלוונטית שתכין אותה לקריאה ראשונה.
📌 דיון מקדמי בוועדה הרלוונטית
כאן מתחילה העבודה האמיתית, על איך הדברים יראו בפועל. מתקיימים דיונים עם חברי וחברות הוועדה וגם עם גורמים מומחים שמציעים תיקונים ושיפורים (בשלב זה, כל התיקונים מותנים באישור יוזמ/ת החוק), ובסיום התהליך ההצעה חוזרת לכנסת לקריאה ראשונה.
📌 קריאה ראשונה
דיון והצבעה בכנסת. אם ההצעה עברה, היא עוברת שוב לוועדה להכנה לקריאה שניה.
📌 דיון בוועדה
בוועדות מתרחשת העבודה על ההצעה ועל אופן היישום שלה, תרגום שלה לעשייה. הוועדה רשאית להכניס תיקונים, וחברי וחברות כנסת רשאים לצרף הסתייגויות ושינויים כך שלא פעם, הצעה תיכנס בצורה אחת ותצא אחרת לגמרי.
📌 קריאה שניה
הצבעה על כל סעיף וכל הסתייגות בנפרד.
📌 קריאה שלישית
הצבעה על נוסח החוק כולו.
📌 אישור ופרסום ברשומות
לאחר שעבר, החוק יעבור לחתימה של יו"ר הכנסת, רה"מ, השר/ה הממונה ונשיא המדינה, ואז יפורסם בספר החוקים של מדינת ישראל.
📌 יישום
לא שלב מובן מאליו בכלל. המשרד הרלוונטי, שאליו משויך החוק החדש, צריך לקבוע תקנות, נהלים, להקצות משאבים וכו'. יש לא מעט חוקים במדינה שעברו את כל התהליך, פורסמו בספר החוקים, אבל לא מיושמים משום שהמשרד הרלוונטי והמחלקה המשפטית לא תרגמו אותם לעשייה.
コメント