הרפורמה בחוק זכויות נפגעות ונפגעי עבירה

חוק זכויות נפגעי עבירה, החוק שמסדיר את מעמד הנפגעות והנפגעים בהליך הפלילי, נכתב לפני יותר מעשרים שנה, והיה מהפכני לשעתו. עד החוק, לא היו לנפגעי ונפגעות עבירה שום מעמד ושום זכויות. החוק הזה העניק לנו זכויות בסיסיות וחשובות מאין כמוהן. אבל חלפו שני עשורים, והגיעה השעה לעדכן את המהפכה הזאת ולקחת אותה לשלב הבא. לשלב של אין עלינו בלעדינו.

שיתפנו פעולה עם משרד המשפטים ועם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ Gilad Kariv - גלעד קריב (מפלגת העבודה), ויחד ניסחנו רפורמה מהפכנית שתשנה מן היסוד את המעמד של נפגעי/ות עבירה בבתי המשפט. לא הכל עוד מוסכם, יש עוד הרבה סעיפים שנמצאים בדיונים, ועוד נרחיב בהמשך עליהם ועל ההתקדמות, אבל נציג כאן את עיקריה.

📌 מה המעמד של נפגעי ונפגעות עבירה בהליך הפלילי?

היום, מעמד נפגעי ונפגעות עבירה בהליך הפלילי שקול למעמד של ראיה, או עד/ה. מבחינת מערכת המשפט, הנפגעת אינה צד בהליך שמנהלת המדינה (המיוצגת על ידי הפרקליטות) נגד הנאשם כדי לברר האם הוא אכן הפר את חוקיה וכיצד יש להעניש אותו.

דמיינו, למשל, חבורת נערים שהשחיתה גינה ציבורית. יתכן שהם יועמדו לדין, אבל ברור שהמגלשה אינה צד בעניין.

📌 מה מטרת הרפורמה?

נפגעי ונפגעות עבירה אינן מגלשה, או כל חפץ אחר. אנחנו נשים וגברים, וההשחתה נעשתה בגוף ובנפש שלנו, ויש לגוף ולנפש האלה בעלים - הנפגע/ת. גם ההליך הזה מתנהל מעל לראש שלנו, בלעדינו, גם שם אנחנו מושתקות ומושתקים.

בלב הרפורמה עומדת זכות העמידה שלנו, הזכות לקבל מידע, וכמובן הזכות שלנו להשמיע את הקול שלנו #בגוףראשון. השורה התחתונה שלה היא שכל מי שחוששים ששמיעת הנפגע/ת עלולה להשפיע על השופטים - צודקים מאד. זו בדיוק הסיבה שהם צריכים לשמוע אותנו, מה שיש לנו להגיד הוא חשוב, משמעותי, ובעל ערך.

📌 מה הם עיקרי הרפורמה?

- זכות טיעון לפני אישור הסדר טיעון

כאמור, התביעה וההגנה מנהלות את ענייניהן מעל לראש של הנפגע/ת, ולא פעם האינטרס של שתיהן הוא להגיע להסדר טיעון. הסדרי טיעון הם אחת מהסיבות העיקריות למשבר האמון הגדול בין נפגעות ונפגעים לבין המדינה, כי התחושה שסגרו עסקאות עם האנס שלך מעל לראש שלך היא תחושת בגידה שקשה לשאת.

אחרי שהמדינה והפוגע הסכימו ביניהם על מה שהסכימו, בית המשפט צריך לאשר את העסקה. היום, השופט/ת יכול/ה לשמוע רק האם הנפגע/ת הסכימ/ה להסדר הטיעון או לא, והוא שומע את זה מהפרקליט שמייצג את המדינה. ברגע הזה, עליו לשמוע את הצד השני האמיתי, הנפגע/ת, ואת נימוקיה.

בעוד שעל הרעיון עצמו כבר יש הסכמה, מתנהל עדיין ויכוח בוועדה על האופן שבו זה יקרה. אנחנו דורשות לעמוד שם ולדבר בקולנו, ובדיונים עלו הצעות חלופיות, למשל שהפרקליטות תטען בשמנו. אבל אנחנו מרגישות שלא סביר לדרוש מהמדינה, שהיא צד בהליך עם אינטרס בעסקת הטיעון, לייצג אינטרס נוסף, בעיקר לאור העבודה שלעיתים הוא מנוגד. הדברים עוד לא סגורים אבל למען הסר ספק - איש לא ידבר בשמנו.

- זכות טיעון לפני גזירת העונש במהלך המשפט, בית המשפט עוסק אך ורק בשאלה האם הנאשם אשם בפשע עליו הוא עומד לדין. זה לא מעניינו מה הנאשם עשה בעבר, מה הסביבה שלו חושבת עליו, או כמה עוד תלונות היו. מה שמשנה זה מה נכנס לכתב האישום, והאם אפשר להוכיח שהוא אכן אשם בפשעים האלה.

אם הוחלט שהוא אשם, מגיע שלב הטיעונים לעונש. בישראל, מי שגוזר את העונש הוא השופט/ת, וזה בדיוק הרגע שעליו לשמוע מי האיש, מה הוא עוד עשה או לא עשה, ומה ההשלכות של מעשיו. בעוד שהנאשם יכול להביא גם את המורה שלו מכיתה ד' לדבר בשבחו, לנפגע/ת אין זכות דיבור. שוב, לא צד בעניין. המקסימום שאפשר להעביר זו הצהרה כתובה.

אנחנו דורשות לאפשר לכל נפגע ונפגעת, על פי בחירתן/ם, להגיע אל בית המשפט ולדבר בקולן/ם, אם ירצו. לפנות אל השופט/ת, ולספר על הנזק שנגרם להן/ם ועל השלכות הפגיעה. אנחנו חושבות שראוי שבית המשפט ישמע את הדברים האלה לפני שהוא גוזר את העונש.

- זכות יידוע מי שאינה צד בתיק לא מקבלת יחס של צד בתיק, ולכן גם המערכת לא חשה צורך לעדכן אותה בכל הנעשה.

בעוד שכבר יש הסכמה על הרחבת זכויות היידוע, אנחנו דורשות להחיל אותה על כל שלב ושלב בתהליך. בנוסף, אנחנו דורשות דברים נוספים שנמצאים עדיין בדיון, העיקרי שבהם הוא חובת יידוע מראש. כלומר, לא הודעה של "אגב, סגרנו את התיק" אלא "מתנהל דיון על סגירת התיק, החלטה תתקבל בעוד 60 יום". המטרה היא גם להשאיר לנפגע/ת את האפשרות להערך להצגת הטיעונים שלה.

בין אם נוכל לקבל את הזכויות האלה מכוח החוק ובין אם לא, נמשיך לראות את עצמנו כצד בהליך, וכגורם להליך. אין עלינו בלעדינו, ולא יהיה יותר.

#איןעלינובלעדינו #דברו_איתנו_לא_עלינו #משקלמכריע #עושהלובי

אנחנו עושות מהפכה אמיתית, וזה קורה רק בזכות התמיכה שלכן/ם. הצטרפו ותמכו בעבודה שלנו: https://beactive.co.il/project/65559