top of page
  • תמונת הסופר/תהלובי למלחמה באלימות מינית פניות

רפואה מותאמת לנפגעות ונפגעי אלימות מינית

#המדריכה: רפואה מותאמת לנפגעות ונפגעי אלימות מינית


📌 למה יש צורך ברפואה מותאמת לנפגעות ונפגעי אלימות מינית?

פגיעה מינית היא גורם סיכון לתחלואה ולקיצור תוחלת החיים. מחקרים רבים מראים את הקשר הברור בין פגיעה מינית למחלות אוטואימוניות, מחלות גסטרולוגיות, מחלות לב וכלי דם, ועוד.

נפגעות ונפגעי אלימות מינית הן קבוצת סיכון, ואם לא די בכך אז מדובר בקבוצת סיכון שגם נרתעת מאד ממערכת הבריאות.


📌 למה יש לנפגעות ונפגעים רתיעה ממערכת הבריאות?

רבים מנפגעי ונפגעות אלימות מינית סובלים מפוסט טראומה, ולעתים קרובות גם מפוסט טראומה מורכבת. מערכת הבריאות, לא רק שאינה מותאמת לטיפול במי שסובל/ת מפוסט טראומה על רקע פגיעה מינית, היא ההיפך המוחלט מזה.


כמעט כל אספקט בחווית המטופל/ת הוא טריגר עבור נפגעות ונפגעי אלימות מינית: חדר סגור, עירום, יחסי כוח מובנים, פלישה לתוך הגוף באצבעות או חפצים, שימוש בחפצים שהם מגומי או סיליקון, רעש, אווירה לא רגועה, לחץ זמן, חוסר בפרטיות, תחושה של סוד והסתרה, תחושה של חוסר שליטה מוחלט.


📌 אי אפשר פשוט להתמודד עם הטריגרים?

טריגר הוא לא איזו אי נעימות או חוסר נוחות. טריגר הוא גירוי (וזה יכול להיות כל דבר - צליל, ריח, טעם, ועוד) שמעורר, באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט, את הטראומה מהעבר. תגובה לטריגר יכולה גם להיות התקף חרדה, פלשבק (ממש חזרה לסיטואציה הטראומטית), ודחף עז לברוח למקום בטוח.


בעוד שכל דבר יכול להוות טריגר, נסיון להימנע מהם הוא תגובה הישרדותית וסימפטום שכיח של פוסט טראומה. לכן, כשהמערכת היא כל כך עמוסה בטריגרים, הדבר ההישרדותי והטבעי לעשות, עבור נפגעות ונפגעים, זה פשוט להימנע.


📌 מה זה אומר בפועל?

הפתרון נמצא, כרגיל, בשיח ישיר עם הנפגעות והנפגעים, #דברו_איתנו_לא_עלינו.


כדי לפרק את הדברים האלה ולפתור אותם צריך להיות מודעים אליהם. והדבר הראשון הוא ללמוד לאפשר לנפגעות והנפגעים להגיד מה מפריע להן, וגם לכבד את זה: יש מי שרוצות שיגידו להן כל מהלך שקורה בטיפול ויסבירו על כל שלב, ויש כאלה שלא רוצות שידברו בכלל. יש מי שרעש מסביב מלחיץ אותם ויש מי שדווקא חוששים משקט מוחלט בחדר ומעדיפים מוזיקה ברקע.


בנוסף, יש גם מגוון של פעולות פשוטות שניתן לעשות מראש, וגם בשביל לחשוב עליהן כדאי להקשיב לנפגעות והנפגעים. למשל, הפחתת שימוש בגומי כשניתן, או אפילו סתם להכניס למרפאה של רופא/ת השיניים גם כיסא ישיבה רגיל כך שלא נצטרך לנהל שיחה על פרוטוקול הטיפול כשאנחנו בשכיבה.


לא מדובר בהשקעה כלכלית גדולה בתשתיות, אלא בעיקר בהכשרות למתן כלים וידע.


📌 מה אנחנו עושות בקשר לזה?

התחלנו השנה בפרויקט משותף עם קופת חולים מאוחדת, לקידום רפואת קהילה מותאמת לנפגעות ונפגעי אלימות מינית. לאור הצלחת הפיילוט, שאר קופות החולים התחילו גם הן בתהליך הזה. אנחנו בשאיפה שעד סוף השנה נוכל להעביר את כל קופות החולים בישראל למודל הזה, וכל מטופל ומטופלת יוכלו לקבל טיפול מותאם.

31 צפיות0 תגובות
bottom of page